החלטה בתיק ת"א 2131-09

1.         בפניי בקשה לאפשר לנתבעת הוכחת הגנתה, או לחילופין לאפשר לה תיקון כתב ההגנה על דרך הוספת טענת הגנה בדבר הענקת מתנה לתובעת, וכפועל יוצא מהעתרות לבקשה, עתרה למתן ארכה של מספר חודשים לאיתור ראיות והוספתן.

2.         הבקשה הוגשה לאחר שבתיק התקיימו שני קדמי משפט, וניתנה החלטה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית ואף נקבע מועד לקדם משפט מסכם ולהוכחות.

3.         לאחר עיון בבקשה ובתגובות וכן בתשובה,  אני דוחה הבקשה.

4.         הנתבעת הפנתה בבקשתה לכך שלכאורה אין המדובר בהרחבת חזית וכי הטענה הובאה על ידה במסגרת בקשת הרשות להתגונן, אלא שעיון בבקשה, מעלה כי טענה זו לא נטענה כלל בבקשת הרשות להתגונן, וכל שנטען על-ידי הנתבעת הוא כי ניתנה לתובעת רשות להשתמש בנכס, וכלשון הנתבעת בסעיף 14 לתצהיר:

בסוף שנות ה-70 תחילת שנות ה-80 , הרשו החקלאים למועצה להקים מוזיאון בכל קומות בית חקלאי מזכרת בתיה,  למעט חדר אחד בלבד בקומה השנייה שמשמש אותם עד היום כחדר ישיבות ומשרד. את רוב רובם של המוצגים במוזיאון תרמו החקלאים ובני משפחותיהם. החקלאים לא פיללו שהעובדה שהם הרשו למועצה להשתמש ברוב החלל של הבית כמוזיאון , והעובדה שהם תרמו את רוב מוצגי המוזיאון, ישמשו כנימוק למועצה לתבוע את סילוק ידם מהבית, כביכול לצורך הרחבת המוזיאון, שנועד לשמר את המורשת החקלאית של המושבה, שהיא מורשתם ומורשת בני משפחותיהם, וזאת על חשבון החקלאים והחקלאות תוך פגיעה חמורה בזכויותיהם (סעיף 24) (ההדגשות אינן במקור - א.ל.ע) .

5.         המדובר למעשה בטענת בדבר הענקת רשות לשימוש בנכס, להבדיל מטענה בדבר הענקת מתנה. ודוק. טענה בדבר הענקת מתנה ובפרט כאשר המדובר במקרקעין, יש לטעון במפורש בכתבי הטענות, מה גם שהמדובר בטענת הגנה מהותית כנגד תביעת פינוי.

6.         זאת ועוד, הנתבעת סומכת טענה מאוחרת זו על מסמכים שלא צורפו לבקשה, על אף שנטען כי חלקם אותרו על-ידה, ומשכך, מדובר בטענה סתמית ללא כל בסיס. בנוסף, נטען בבקשה, כי הנתבעת מבקשת לאתר מסמכים נוספים עלומים, אשר טרם אותרו, וזאת להוכחת כל טענות ההגנה מטעמה.

7.         אני סבורה כי אין מקום להתיר הרחבת החזית מקום שהטענה לא הופיעה בכתבי הטענות ואף כעת נטענה בעלמא ללא כל מסמך התומך בה.

8.         היה מצופה כי הנתבעת תצרף ולו מסמך אחד, להוכחת טענותיה, ומשלא עשתה כן, ולא הניחה תשתית ראייתית ולו לכאורית ראשונית בשלב זה, וגם משכך, יש מקום לדחות את הבקשה.

9.         לכך יש להוסיף כי מדובר בבקשה גורפת למתן ארכה של מספר חודשים (!) על מנת לאתר מסמכים להוכחת טענות הנתבעת אשר כלל לא ברור אם קיימים מסמכים כאלה. היה מצופה מהנתבעת, המבקשת להוכיח טענותיה, לעשות מירב המאמצים לאיתור המסמכים מבעוד מועד במהלך למעלה משלוש שנים מיום בו הוגשה התביעה.  משלא עשתה כן אין לה להלין אלא על עצמה.

10.        הוא הדין באשר לבקשת הנתבעת להתיר לה להגיש כתב הגנה מתוקן.

11.        המדובר בנתבעת המיוצגת עוד מתחילת ההליך. משהתקבלה החלטת כבוד הרשמת פפקין מיום 24.5.10 , לפיה התצהיר התומך בבקשת הרשות להגן יהווה כתב הגנה, היה על הנתבעת לפעול ולהגיש בקשה מתאימה ככל שסברה כי שמורה לה הזכות להגשת כתב הגנה מסודר.

12.        טענה זו אף לא הועלתה בפניי במסגרת קדמי המשפט, והיא בבחינת מקצה שיפורים והרחבת חזית.

בנסיבות אלה, כאשר אף הבקשה לתיקון כתב ההגנה הוגשה בשיהוי רב, וללא כל בסיס ראייתי, יש מקום לדחותה.

13.        אשר על כן, אני דוחה את הבקשה ומחייבת את הנתבעת בהוצאות הבקשה בסך של 5000 ש"ח.

14.        תצהירי התובעת יוגשו עד ולא יאוחר מיום 13.9.13.

נקבע לת.פ. 13.9.13.

בנסיבות אלה, קדם המשפט הקבוע ליום 31.10.13 ידחה וזאת ליום 24.11.13 שעה 8:30.      למען הסר ספק, ישיבת ההוכחות תתקיים במועד שנקבע.

המזכירות תעביר העתק החלטה זו לצדדים.